רַב חִייָה בַּר אַשִּׁי הֲוָה יְתִיב קוֹמֵי דְרַב. חֲמִיתֵיהּ מִיבְעַת. אָמַר לֵיהּ. מַהוּ כֵן. אָמַר לֵיהּ. חֲמָרְתִּי מְעַבְּרָה וְהִיא בְּעָייָא מֵילַד וַאֲנָא בָּעֵי מִרְבַּעְתָּהּ דְּכָא תִצְטַנֵּן. אָמַר לֵיהּ. אֵימָתַי עָלָה עָלֶיהָ הַזָּכָר. אָמַר לֵיהּ. בְּיוֹם פַּלָּן. וְחָשַׁב אָמַר לֵיהּ. בְּעִייָא הִיא עַד כְּדוֹן. וְתַנֵּי כֵן. הַפּוֹחֶתֶת אֵינָהּ פּוֹחֶתֶת מִימוֹת הַלְּבָנָה. וְהַמּוֹסֶפֶת אֵינָהּ מוֹסֶפֶת עַל יְמוֹת הַחַמָּה. מִילְתֵיהּ דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ פְלִיגָא דָּמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. בָּקוֹרֶת שֶׁלָּאַנְטוֹנִינוֹס הָֽיְתָה עוֹבֶרֶת וְהִרְבִּיעוּ שֶׁלְּבֵית רִבִּי מִמֶּנָּה שְּׁזוּרִין. וְיֵשׁ מֵהֶן שֶׁיָּֽלְדוּ עַכְשָׁיו. וְיֵשׁ מֵהֶן שֶׁיָּֽלְדוּ לְאַחַר זְמָן. כָּאן בִּבְהֵמָה טְמֵיאָה כָּאן בִּבְהֵמָה טְהוֹרָה. וְהָכְתִיב הֲיָדַעְתָּ עֵת לֶדֶת יַעֲלֶי סָלַע חוֹלֵל אַייָלוֹת תִשְׁמוֹר. תִּסְפֹּר יְרָחִים תְּמַלֶּאנָה וְיָדַעְתָּ עֵת לִדְתָּנָה. אָמַר לֵיהּ. חַיָּה טְהוֹרָה כִבְהֵמֶה טְמֵאָה.
Pnei Moshe (non traduit)
כאן בבהמה טהורה. שאין לה זמן קבוע שלא תפחות איזה ימים מט' חדשים:
והכתיב הידעת עת לדת וגו'. אלמא גם למין טהורים יש להם עת וזמן שאינה יולדת מקודם:
חיה טהורה כבהמה טמאה. לימי עיבורה ושאינה פוחתת מי''ב חדשי הלבנה:
בקורת. נקיבה של בקר:
והרביעו של בית ר' ממנה שוורים ויש מהן וכו'. וקס''ד כי היכי דבהמה גסה טהור' שזמן עיבורה ט' חדשים אין לה גבול וזמן ולפעמים איזה ימים קודם ולפעמים מתאחרת איזה ימים כך נמי בהמה טמאה והא רב הוא דאמר אינה פוחתת מימות הלבנה:
חמתיה מיבעת. ראה אותו שהוא נבהל ומצטער ושאלו על מה הוא כן והשיבו החמורה שלי מעוברת והגיע זמן לידתה וצריך אני לילך ולהרביצנה ולשומרה שלא תצטנן:
וחשב. מאותו היום וא''ל בעיא היא עד כדון צריכה היא עוד להמתין איז' ימים עד שתלד:
ותני כן. גבי חמרתה. דזמן עיבורה י''ב חדשים הן כדתני בתוספתא דבכורות פ''ק וכן בגמרין פ''ק דבכורות והפוחתת אינה פוחתת מימי הלבנה שהן שנ''ד יום וזו עדיין לא מלאו ימיה:
מילתיה דריב''ל פליגא. אדרב:
אָמַר רִבִּי מָנָא. שְׁמָעִית בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל. הִיא הַכָּרַת הָעוּבָּר הִיא לֵידָתוֹ. וְלֵית אֲנָא יְדַע מִן מַה שְׁמָעִת. אָמַר רִבִּי בָּא בַּר כֹּהֵן קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. רִבִּי יִרְמְיָה אָֽמְרָהּ. אָמַר לֵיהּ רִבִּי חִזְקִיָּה. לֹא אָֽמְרָהּ רִבִּי יִרְמְיָה. וְאִיקְפִּיד רִבִּי יוֹסֵי לְקִיבְּלֵיהּ. אָמַר. אִילּוּ יְהוּשֻׁעַ שֶׁהָיָה קָשׁוּר לְמֹשֶׁה לֹא הֲוָה אָמַר כֵּן וְהוּא אָמַר כֵּן. חָזַר וְאָמַר. אִין. אָֽמְרָהּ. אֶלָּא כְאִינֶּשׁ דְּשָׁמַע מִילָּה וּמַקְשֵׁי עַלָּהּ. וְאַבָּא בַּר בָּא פַלִּיג עַל שְׁמוּאֵל בְּרֵיהּ. רִבִּי בְּרֶכְיָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. לְעוֹלָם אֵין הָאִשָּׁה יוֹלֶדֶת אוֹ לְמָאתַיִם וְשִׁבְעִים וְאֶחָד אוֹ לְמָאתַיִם וְשִׁבְעִים וּשְׁנַיִם אוֹ לְמָאתַיִם וְשִׁבְעִים וּשְׁלֹשָׁה אוֹ לְמָאתַיִם וְשִׁבְעִים וְאַרְבָּעָה. אָמַר לֵיהּ רִבִּי מָנָא. מְנָן שָׁמַע רִבִּי הָדָא מִילְתָא. אָמַר לֵיהּ. מִן רִבִּי בָּא. מִחְלְפָא שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי בָּא. תַּמָּן הוּא אָמַר. שַׁנְייָא הִיא הַכָּרַת הָעוּבָּר שַׁנְייָא הִיא לֵידָתוֹ. וְהָכָא הוּא אָמַר הָכֵין. רִבִּי אַבָּא בַּר זוּטְרָא מִשְּׁמוּאֵל. 3b כָּל שֶׁהוּא בְהַרְבֶּה הֲרֵי הוּא בְאַרְבַּע.
Pnei Moshe (non traduit)
שמעית בשם שמואל. דלא מחלק בין הכרת העובר לבין לידתו דבכולן שלימין בעינן ולא נתברר לי ממי שמעתי דבר זה בשמיה דשמואל:
ואיקפד ר' יוסי לקיבליה. לקביל דחזקיה על שהכחיש בזה:
אילו יהושע שהיה קשור למשה. שהיה עומד תמיד אצלו ומשמש לפניו לא הוה אמר כן דלא אמר משה לזה שאפשר שאמר איזה דבר והוא לא שמע:
חזר ואמר. ר' חזקיה אין דר' ירמיה אמרה אלא שאני מתמה על זה כאינש דשמע מילתא ומקשי עלה וכי אפשר דשמואל ס''ל שניהן שוין הן א''כ ואבא בר בא דאכשר לעיל במקוטעין פליג על שמואל בריה ולא הוה שמואל פליג על אבוה:
אלא לרע''א יום או לרע''ב וכו'. דבקליטת זרע תליא מילתא דאם נקלט ביום ראשון תשעה שלימין הן לרע''א ואם ביום ב' לרע''ב ואם ביום ג' לרע''ג. ולרע''ד דקאמר הכא אתיא כמ''ד הכי בפ' ר''ע דלד' ימים קליטת הזרע:
מחלפא שיטתיה דר' בא תמן. לעיל הוא אמר דשניא הוא הכרת העובר ושניא היא לידתו שהוא למקוטעין והכא הוא אומר הכין דשלימין הן ובודאי לא אמרה ר' בא דא''כ קשיא דידיה אדידיה:
כל שהוא בהרבה. ובפרק החולץ גריס כל שהוא בה''י רבה באל''ף רבא. וזהו כעין דאמר במ''ר פרשת וירא כל שהוא בהרבה הרי הוא בארבה ומלת הרבה ארבה קדריש וכלומר הרבה בגימטריא רי''ב שהן שבעה חדשים הרי הוא בארבה שסימן הוא שהוא חי:
והוא אמר כן. בתמיה:
משנה: אֵי זוֹ הִיא זְקֵינָה. כָּל שֶׁעָֽבְרוּ עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת סָמוּךְ לְזִקְנָתָהּ. רִבִּי לִעֶזֶר אוֹמֵר כָּל אִשָּׁה שֶׁעָֽבְרוּ עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת דַּייָהּ שָׁעָתָהּ. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. מְעוּבֶּרֶת וּמֵינִיקָה שֶׁעָֽבְרוּ עֲלֵיהֶן שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת דַּייָן שָׁעָתָן.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' כל שעברו עליה ג' עונות סמוך לזקנתה עונה בינונית היא ל' יום וכיון שעברו עליה ג' עונות בינוניות אחר שהגיעה סמוך לזקנתה ולא ראתה אם תראה אח''כ דייה שעתה וסמוך לזקנתה נקרא כל שקורין לה אימא אימא מחמת זקנתה ואינה מקפדת:
כל אשה. ואפי' אינה זקנה ועברו עליה ג' עונות ולא ראתה דייה שעתה:
מעוברת ומניקה שעברו עליהן ג' עונות. אבל לא עברו עליהן ג' עונות בלא ראיית דם לא ופליג את''ק דאמר מעוברת משיודע העובר ומניקה משתלד ולא בעינן עברו עליהן ג' עונות בלי ראייה ואין הלכה לא כר''א ולא כר' יוסי:
הלכה: אֵי זוֹ הִיא זְקֵינָה כול'. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. מַחְמַת הֶחָלָב הַדָּמִים מִסְתַּלְּקִין. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. מַחְמַת הַצַּעַר הַדָּמִים מִסְתַּלְּקִין. אַשְׁכָּחַת אָמַר קוּלַּת וְחוּמְרַת עַל דְּרִבִּי מֵאִיר קֻלַּת וְחוּמְרַת עַל דְּרִבִּי יוֹסֵי. קוּלִּת עַל דְּרִבִּי מֵאִיר. שֶׁאִם הָיָה מוֹשֵׁךְ וְיוֹנֵק אַרְבַּע אוֹ חָמֵשׁ שָׁנִים דַּייָהּ שָׁעָתָהּ. וְחוּמְרַת. שֶׁאִם נָֽתְנָה בְנָהּ לְמֵינִיקָה וּגְמָלַתּוּ וָמֵת מְטַמָּא מֵעֵת לְעֵת. וְקוּלַּת עַל רִבִּי יוֹסֵי. שֶׁאִם נָֽתְנָה בְנָהּ לְמֵינִיקָה וּגְמָלַתּוּ וָמֵת דַּייָהּ שָׁעָתָהּ. וְחוּמְרַת. שֶׁאִם הָיָה מוֹשֵׁךְ וְיוֹנֵק אַרְבַּע אוֹ חָמֵשׁ שָׁנִים אָסוּר עַד כ̇ד̇ חוֹדֶשׁ. וְהָא רִבִּי מֵאִיר אָמַר. מְטַמָּא מֵעֵת לְעֵת. מָה. מִיַּד אוֹ לִכְשֶׁיִּפְסוֹק הַתִּינּוֹק וְאֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזוֹר. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. יוֹנֵק הוּא הַתִּינּוֹק וְהוֹלֵךְ עַד כ̇ד̇ חֹדֶשׁ שְׁלֵימִין. מִיכָּן וְהֵילָךְ כְּיוֹנֵק שֶׁקֶץ. דִּבְרֵי רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר. יוֹנֵק הוּא הַתִּינּוֹק וְהוֹלֵךְ עַד אַרְבַּע אוֹ חָמֵשׁ שָׁנִים וּמוּתָּר. פֵּירַשׁ אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. עַד אֵיכָן. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. עַד מֵעֵת לְעֵת. רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. עַד שְׁלֹשָׁה יָמִים מֵעֵת לְעֵת. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים. בִּזְמַן שֶׁפֵּירַשׁ מִתּוֹךְ בּוּרְייוֹ. אֲבָל אִם פֵּירַשׁ מִתּוֹךְ חוֹלְייוֹ מַחֲזִירִין אוֹתוֹ מִיַּד. וּבְתִינּוֹק שֶׁאֵינוֹ שֶׁל סַכָּנָה. אֲבָל בּתִינּוֹק שֶׁהוּא שֶׁל סַכָּנָה אֲפִילוּ לְאַחַר כַּמָּה מַחֲזִירִין אוֹתוֹ מִיַּד.
Pnei Moshe (non traduit)
קולת על דרבי מאיר וכו'. שהרי במניקה חלב תליא מילתא וחומרה שאם נתנה בנה למיניק' וכו' כדקאמר במתני' ולר' יוסי איפכא הוא שאם נתנה למניקה וכו' דיה שעתה כל כ''ד חדש ואח''כ אע''פ שמניקתו ארבעה וחמשה שנים אסור עד כ''ד חדש כלומר דלא אמרינן דיה שעתה אלא עד כ''ד חדש:
גמ' רבי מאיר אומר וכו'. השתא מפרש לטעם פלוגתייהו במתני' דלעיל וזה שייך לגרוס קודם האי מתני'. רבי מאיר סבירא ליה דם נעכר ונעשה חלב ומחמת החלב הדמין מסתלקין והלכך סבירא ליה דאם נתנה אותו למניקה או גמלתו או מת מטמאה מעת לעת:
ר' יוסי אומר. וחכמים דהיינו ר' יוסי דפליג ואמר דייה שעתה דס''ל מחמת הצער הלידה אבריה מתפרקין והדמים מסתלקין עד כ''ד חדש והלכך אע''פ שאינה מניקה דיה שעתה:
אשכחת אמר. נמצינו למדין קולא וחומרא אליבא דרבי מאיר וכן אליבא דר' יוסי:
והא. ובעי הש''ס הא דאמר ר''מ שאם גמלתו מטמאה מעת לעת מה דינו:
מיד. אם מיד שגמלתו והפסיקה היא מלהניקו מטמאה מעת לעת כשתרא' או לכשיפסוק התינוק ושוב אינו יוכל להחזיר ולינק וכדלקמן דאז נקרא גמלתו:
נישמעינה מן הדא. דתנינן בתוספתא פ''ב וגריס לה בכתובות פ''ה הל' ו' ושמעינן מהאי ברייתא דקתני לר' יהושע פירש אין מחזירין אותו וכדפליגי אמוראי עד איכן נקרא פירש וה''ה לר''מ דמתני' ובלאחר כ''ד חדש כדלקמן:
פירש. לאחר כ''ד חדש וכן הוא בתוספתא בהדיא פירש וחזר אחר כ''ד חדש הרי הוא כיונק שקץ:
בזמן שפירש מתוך בוריו. מתוך בריאותו אבל אם מחמת חולי אפי' פירש יותר מג' ימים מחזירין אותו מיד לכשיבריא:
ובתינוק. והא דאמרי' אם פירש מתוך בוריו ג' ימים אין מחזירין אותו בשאינו מסוכן אח''כ אם לא יינק:
זְקֵינָה. אֵי זוֹ הִיא זְקֵינָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֵֶּן לָקִישׁ אָמַר. כָּל שֶׁקּוֹרִין אוֹתָהּ אִימָּא וְאֵינָהּ מַקְפֶּדֶת. וּבְדַעְתָּהּ הַדָּבָר תָּלוּי. אָמַר רִבִּי אָבִין כָּל שֶׁהִיא רְאוּיָה לְהִיקָּרוֹת אִימָּא.
Pnei Moshe (non traduit)
ובדעתה הדבר תלוי. וכי בדעתה תלוי הוא דנימא אם אינה מקפדת אף על פי שאינה זקנה דיה שעתה:
אמר רבי אבין. ה''ק כל שהוא ראויה לקרות אימא מחמת זקנתה וכלומר שאם אינה מקפדת אז היא ראויה לקרות לה אימא ודין זקנה יש לה:
תַּנֵּי. הָעֲבָדִים וְהַשְּׁפָחוֹת אֵין קוֹרִין אוֹתָן אַבָּא פְלוֹנִי אִימָּא פְלוֹנִית. שֶׁלְּבֵית רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיוּ קוֹרִין לְעַבְדֵּיהֶן וּלְשִׁפְחוֹתֵיהֶן אַבָּא טָבִי וְאִמָּא טָבִיתָא.
Pnei Moshe (non traduit)
טביתא. שם שפחתו של רבן גמליאל כדלקמן ריש פרק ב':
משנה: בַּמָּה אָֽמְרוּ דַּייָהּ שָׁעָתָהּ. בִּרְאִייָה הָרִאשׁוֹנָה אֲבָל בִּשְׁנִייָה מְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת. וְאִם רַאֲתָה הָרִאשׁוֹנָה מֵאוֹנֵס אַף הַשְּׁנִייָה דַּייָהּ שָׁעָתָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' במה אמרו דייה שעתה. באלו ד' נשים שאמרו דיין שעתן:
בראייה ראשונה. שראתה הבתולה והמעוברת והמניקה וכן הזקנה לאחר שעברו עליה שלש עונות סמוך לזקנתה ולא ראתה:
אבל בשנייה מטמאה מעת לעת. שהרי עכשיו דמים מצוין בה:
ואם ראתה את הראשונה באונס. כגון שקפצה וראתה או מחמת פחד או שאכלה דבר המגיר דם אף בשנייה דייה שעתה:
רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. מְעוּבֶּרֶת וּמֵינִיקָה שֶׁעָֽבְרוּ עֲלֵיהֶן שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת דַּייָן שָׁעָתָן. וְתַנֵּי עֲלָהּ. יְמֵי עִיבּוּרָהּ וִימֵי מֵנִיקוּתָהּ מִצְטָֽרְפִין לְשָׁלֹשׁ עוֹנוֹת. דוּ סָבַר מַעְייָן אֶחָד הוּא.
רִבִּי לִעֶזֶר אוֹמֵר. כָּל אִשָּׁה שֶׁעָֽבְרוּ עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת דַּייָהּ שָׁעָתָהּ. וְתַנֵּי עֲלָהּ. אָֽמְרוּ לוֹ. לֹא אָֽמְרוּ חֲכָמִים אֶלָּא זְקֵינָה. וְהָתַנֵּי. אָמַר רִבִּי לִעֶזֶר. מַעֲשֶׂה בְרִיבָה אַחַת בְּעייתלו שֶׁהִפְסִיקָה לָהּ שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת וְלֹא רָעָת וְאַחַר כָּךְ רָאָת. וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים וְאָֽמְרוּ. דַּייָה שָׁעָתָהּ. אָֽמְרוּ לוֹ. קָטָן הָיִיתָ. וְאֶין עֵדוּת לְקָטָן. פַּעַם אַחַת הוֹרָה רִבִּי כְרִבִּי לִעֶזֶר וְהָיָה מִצְטָעֵר. אָמַר רִבִּי מָנָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. אִיתָא חֲמִי. בְּשָׁעָה שֶׁהוֹרָה כְקוּלֵּי רִבִּי מֵאִיר וּכְקוּלֵּי רִבִּי יוֹסֵי לֹא הָיָה מִצְטָעֵר וְכָאן הָיָה מִצְטָעֵר. אָמַר לֵיהּ. תַּמָּן יְחִידִין אִינּוּן. אִית לָךְ מֵימַר. נִצְרְפָה דַעְתּוֹ עִם רִבִּי מֵאִיר וְרָבוּ עַל רִבִּי יוֹסֵי. נִצְרְפָה דַעְתּוֹ עִם רִבִּי יוֹסֵי וְרָבוּ עַל רִבִּי מֵאִיר. אִית לָךְ מֵימַר הָכָא. נִצְרְפָה דַעְתּוֹ עִם רִבִּי לִעֶזֶר וְרָבוּ עַל חֲכָמִים. וְלֹא עוֹד אֶלָּא דְּתַנֵּי עֲלָהּ. אָֽמְרוּ לוֹ. הוֹרָייַת שָׁעָה הָֽיְתָה.
Pnei Moshe (non traduit)
והתני. בניחותא תניא נמי הכי בתוספתא דפליגי חכמים עליה אמר ר''א מעשה בריבה אחת וכו':
והוה מצטער. דהא לית הלכתא כוותיה:
איתא חמי. כלומר דמתמה מאי שנא גבי פלוגתא דר''מ ור' יוסי דלעיל שהורה רבי ג''כ כקולי דר''מ וכקולי דר' יוסי כדאמרינן בהלכה דלקמן ולא היה מצטער וכאן היה מצטער:
תמן יחידין אינון. דפליגי זה עם זה ואיכא למימר דראה רבי לאחרים שסוברין בהא כר''מ וצירף דעתם ורבו על ר' יוסי אי נמי רבי גופיה נצרפה דעתו עם ר''מ וכן בהא נצרפה דעתו עם ר' יוסי ורבו על ר''מ אבל הכא וכי אית לך מימר שנצרפה דעתו עם ר''א לחלוק על החכמים:
ולא עוד אלא דתני עלה. בתוספתא שם אמרו לו לר''א אין ראיה מהאי מעשה בריבה אחת לפי שהוראת שעה היתה ששעת הדחק היה בשני בצורת והיא נגעה בטהרות הרבה וא''כ ודאי אין ללמוד מדברי ר''א:
תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. יָֽלְדָה וְאַחַר כָּךְ נִתְגַּייְרָה אֵין לָהּ דַּם טוֹהַר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. 4a וְיֵאוּת. אִילוּלֵי דְתַנִּיתָהּ רִבִּי הוֹשַׁעְיָה הֲוָות צְרִיכָה לוֹ. מֵאַחַר שֶׁאֵין לָהּ דָּמִים טְמֵאִין אֵין לָהּ דָּמִים טְהוֹרִין. תַּנֵּי. הַגִּיּוֹרֶת וְהַשְּׁבוּיָה וְהַשִּׁפְחָה שֶׁנִּפְדּוּ וְשֶׁנִּתְגַייְרוּ וְשֶׁנִּשְׁתַּחְרְרוּ צְרִיכוֹת לְהַמְתִּין שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים. דִּבְרֵי רִבִּי יוּדָה. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. אֵינָן צְרִיכוֹת לְהַמְתִּין שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים. וּבְדָמִים. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. דַּייָה שָׁעָתָהּ. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. מְטַמֵּא מֵעֵת לָעֵת. אָמַר רִבִּי. נִרְאִין דִּבְרֵי רִבִּי יוֹסֵי בְדָמִים וְדִבְרֵי רִבִּי יוּדָה בִווְלָד. וְרִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הֲלָכָה כְרִבִּי יוֹסֵי. רִבִּי בָּא בַּר כֹּהֵן בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. דִלֹא כֵן מַה אֲנָן אָֽמְרִין. רִבִּי יוּדָה וְרִבִּי יוֹסֵי אֵין הֲלָכָה כְּרִבִּי יוֹסֵי. אֶלָּא בְגִין דָּמַר רִבִּי. נִרְאִין. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי בָּא בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָה. כָּל מָקוֹם שֶׁשָּׁנָה רִבִּי. נִרְאִין. עֲדַיִין הַמַּחֲלוֹקֶת בִּמְקוֹמָהּ. חוּץ מִן הָעִיגּוּל שֶׁלַּדְּבֵילָה. דְּאָהֵן מוֹדֵי לְאָהֵן וְאָהֵן מוֹדֵי לְאָהֵן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. קַשִׁיתָהּ קוֹמֵי רִבִּי חֲנִינָה בְּרֵיהּ דְּרִבִי אַבָּהוּ. וַאֲפִילוּ דָבָר בָּרִיא שֶׁנִּבְעֲלוּ. אָמַר לֵיהּ. וּסְתָם גּוֹיוֹת לֹא כִבְּעוּלּוֹת הֵן.
Pnei Moshe (non traduit)
אלא בגין דאמר רבי נראין. וכלומר דאיכא למימר נראין דברי ר' יוסי לר' יודה בהא ונראין דברי ר' יודה לר' יוסי בהא קאמר ומשום הכי איצטריך ר' יוחנן למיפסק הלכתא והא לא כן א''ר בא בשם ר' זעירא דכל מקום ששנה רבי נראין עדיין מחלוקת במקומה עומדת ולא שהן מודים זה לזה קאמר וא''כ הדרינן לכללא ר' יודה ור' יוסי הלכה כר' יוסי ומאי קמ''ל ר' יוחנן:
חוץ מעיגול של דבילה. דפליגי ר''א ור' יהושע בתוספתא דתרומות פ''ד עיגול של דבלה שדרסה ואינו יודע באיזה עיגול ר''א אומר יעלו ורבי יהושע אומר לא יעלו עד שיהו שם ק' פומין. וקאמר ר' עלה נראין דהתם אהן מודה לדין ואהן מודה לדין הוא. ובתוספתא שלפנינו לא נמצא זה מבואר בהדיא להא דרבי כ''א דתני לקמן דרסה בעיגול ואינו יודע באיזה מקום דרסה הכל מודים שתעלה:
קשיתה. שאלתי לפני ר' חנינא אם אפי' דבר ברור הוא שנבעלו נמי קאמר ר' יוסי אינן צריכות להמתין:
אמר ליה. ומאי תיבעי לך וכי סתם נכריות לאו בעולות הן דודאי כבעולות מחזקינן להו ואפ''ה אינן צריכות להמתין משום דסתם מזנה מתהפכת עצמה שלא תתעבר:
בעא קומי ר' יוסי. האי ר' יוסי אמורא הוא והקשה לפניו מאי קמ''ל ר' יוחנן דלא כן מה אנן אמרינן וכי ר' יהודה ור' יוסי אין הלכה כר' יוסי:
הלכה כר' יוסי. בשתיהן:
ודברי ר' יודה בולד. שצריכה להמתין ג' חדשים:
נראין דברי ר' יוסי בדמים. שהרי משנתגיירה הרי היא ככל הנשים:
ובדמים. לענין דמים אם ראתה ביום שנתגיירה פליגי נמי בתוספתא דמכלתין פרק א' הגיורת שראתה דיה שעתה דברי ר' יהודה דהא מקודם לא היה דמה טמא מן התורה:
אין צריכות להמתין. דקסבר רבי יוסי אשה מזנה מתהפכת ואין כאן חשש משום תיקון ולד:
צריכות להמתין. מלהנשא שלשה חדשים משום הבחנת זרע:
תני. בתוספתא דיבמות פרק ו' וגרסינן להא בפרק החולץ בהלכה י''א:
ויאות. כלומר דר' יוסי מתמה פשיטא היא ואלולי דתני לה ר' הושעיה וכי הוות מספקא ליה לחד הא מאחר שאין לה דמים טמאין דאל בני ישראל כתיב בפרשה אם כן פשיטא דאין לה נמי דמים טהורין משנתגיירה אחר לידתה:
אין לה דם טוהר. הואיל וילדה בגיותה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source